גיל המעבר הוא הכינוי השגור לשלב בחיים שבו השחלות מפסיקות לייצר את הורמוני המין הנשיים – אסטרוגן ופרוגסטין.
התוצאה המיידית היא הפסקת המחזור החודשי.
בישראל, ההפסקה המוחלטת של המחזור החודשי מתרחשת בסביבות גיל 50. בשל התארכות תוחלת החיים, נשים חיות יותר משליש מחייהן לאחר הפסקתו. מאחר ומדובר בתהליך ביולוגי טבעי יש מה לעשות כדי להקל על התסמינים הגופניים והנפשיים המאפיינים את התקופה הזו. לכן חשוב לשוחח על התחושות עם רופא במקום להתפשר על איכות החיים ו'ללמוד לחיות עם זה'.
מהם סימני הפרי-מנופאוזה והמנופאוזה?
הירידה ברמות ההורמונים יכולה לגרום לקשת של תסמינים היכולים להמשך על פני מספר חודשים או שנים.
לחלק מהנשים תסמינים אלו יכולים לגרום לאי נוחות בדרגות שונות ואילו חלק אחר מהנשים לא יסבול כלל.
התסמינים העיקריים הם:
👈 שינויים במחזור החודשי: אחד הסימנים הראשונים הינו הפרעות בסדירות מחזורי הוסת. בתחילה הם מתקצרים ובהמשך מתארכים. חלים גם שינויים בכמויות הוסת שיכולות בהתחלה להצטמצם ובהמשך להתגבר. כמו כן שכיחות תופעות דימום בין הוסתות.
👈 גלי חום: גלי חום הינם תחושה פתאומית של חום בפלג הגוף העליון ויכולים להיות מלווים בהזעה: פנים, צוואר, חזה, גב וזרועות. עוצמתם יכולה להיות החל מלא מורגשים ועד ליכולתם להעיר משינה. משך גל החום נע בין מספר שניות ל 5 דקות.
👈 שינויים בנרתיק ובשלפוחית השתן: רקמת אברי המין יכולה לאבד את מלחלוחיותיה ולהיעשות דקה ושברירית עם ירידת רמות האסטרוגן בדם. שינוים אלה במבנה הרקמה מלווים בדרך כלל באי נוחות בעת קיום יחסי מין ולעתים אף לדימום. כמו כן עולה שכיחות הזיהומים הווגינליים ולחלק מהנשים יש שכיחות מוגברת גם של זיהומים בדרכי השתן.
👈 יחסי מין: קיימת הפחתה בתדירות קיום יחסי המין וזאת עקב הירידה בדחף המיני הנובעת מירידת רמות הורמוני המין והיובש הנרתיקי הגורם לכאב בעת המגע. לאחר חדלון הוסת למשך שנה – הריון אינו אפשרי עוד אך בתקופה הסב-מנופאוזלית יש להשתמש עדיין באמצעי מניעה.
👈 הפרעות בשינה: לחלק מהנשים בגיל המעבר יש הפרעות בשינה המתבטאות בקושי להירדם או התעוררותיו תכופות במשך הלילה. לאחר יקיצה לילית קיים קושי לחזור ולהירדם.
👈 שינויים במצב הרוח: במקביל לירידה ברמות האסטרוגן מופיעים שינויים במצב הרוח ובהתנהגות המלווים לעתים בתחושת עייפות. דכאון אינו חלק מתסמיני המנופאוזה.
👈 שינויים במבנה הגוף: חלק מהנשים במנופאוזה חשות בשינויים כגון השמנה באזור המותניים, ירידה בנפח השרירים, רפיון שרירים ושינויים בעור ובעיקר אובדן גמישותו. נשים אחרות מתלוננות על הפחתה בכשר הזיכרון ואבדן גמישות השרירים והמפרקים.
👈 אוסטאופורוזיס – דלדול מסת העצם: כדי לשמור על רקמת עצם בריאה ותקינה מתקיים בגוף תהליך קבוע בשווי משקל של החלפת העצם הישנה בחדשה. בנשים במנופאוזה העלמות האסטרוגן גורמת לעצם יותר להרס מאשר להבנות דבר המביא לאבדן מסת העצם. ככל שמסת העצם הולכת ומדלדלת כך העצם הופכת לחלשה יותר ונוטה להישבר. תהליך דלדול העצם אינו מורגש עד אשר קורה שבר בפרק כף היד, בפרק הירך או בחוליות עמוד השדרה.
כללים לשמירת בריאות תקינה במהלך המנופאוזה – כדי להישאר בקו הבריאות יש להקפיד על מספר כללים:
- * הפסקת עישון.
- * הפחתה במשקל על ידי דיאטה נכונה.
- * פעילות גופנית כגון הליכה או ריצה לפחות 3 פעמים בשבוע.
- * במקרים של יובש נרתיקי להשתמש במסככים על בסיס מיימי.
- * ביקורות סדירות על ידי רופא נשים.
- * טיפול בהורמונים בגיל המעבר בכדי להשלים את החוסר ההורמונלי האסטרוגני
ההורמונים הניתנים בגיל המעבר מקורם בארבע קבוצות הורמונליות:
1️⃣ אסטרוגן – עבור נשים שעברו ניתוח לכריתת רחם.
2️⃣ אסטרוגן משולב עם פרוגסטרון עבור נשים הזקוקות לאסטרוגן ושיש להן רחם.
3️⃣ הורמון בעל פעילות אסטרוגנית אך ללא השפעה על רירית הרחם ורקמת השד.
4️⃣ הורמון סינטטי בעל פעילות משולבת אסטרוגנית, פרוגסטגנית ואנדרוגנית ללא השפעה על רירית הרחם או על רקמת השד.
ההורמונים השונים יכולים להילקח בצורת כדורים לבליעה, מדבקות או משחות ויכולים להקל על התסמינים השונים.
לטיפול ההורמונלי יכולים להיות סיכונים כגון הגברת סיכון לסרטן שד, הגברת קרישתיות הדם וסכנת שבץ מוחי. מאידך, ידוע כי נטילת ההורמונים מפחית את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. לכן, החלטה על נטילת ההורמונים חייבת להיעשות לאחר שיקול דעת הלוקח בחשבון את הסכנה אל מול התועלת שבלקיחתם. בכל מקרה בו משתמשים בהורמונים יש לעשות זאת לטווח קצר ולאחר שיקול דעת נוסף להחליט על הצורך בהמשך או בהפסקת נטילתם.