אני מאמין בכך שכל מטופלת זכאית לטיפול מקצועי ומכבד, ובמקביל, אני מאמין שבמקצוע שבחרתי, שבו אני מלווה משפחות ברגעים המרגשים של החיים ניתנה לי זכות גדולה לטיפול באם והעובר ולכן מתייחס לכל האירוע בחרדת קודש.
ד"ר אור יריב, מומחה בגינקולוגיה, מעקבי הריון ופריון.
ניסיון קליני – סטאז' והתמחות בגינקולוגיה, מיילדות ופיריון, המרכז הרפואי רבין. רופא בכיר ביחידה לאולטרסאונד מיילדות וגינקולוגיה, המרכז הרפואי רבין בלינסון.
כיום רופא בכיר ביחידה לאולטרה סאונד מיילדות וגינקולוגיה, בית החולים ליס ליולדות ונשים, המרכז הרפואי ת"א.
20 שנות ניסיון בתחום מיילדות וגינקולוגיה
בדיקות אבחנתיות מתקדמות בליווי אישי ומקצועי, לאורך כל שלבי ההריון והפריון
בדיקת אולטרסאונד חשובה המתבצעת בשבועות 11–13 להערכת הסיכון לתסמונת דאון ולמומים נוספים בעובר.
בדיקה מקיפה באמצעות אולטרסאונד להערכת תקינות האיברים והתפתחות העובר. מתבצעת בשלבים שונים בהריון.
מעקב היריון – ד"ר אור יריב
ברוכה הבאה למעקב ההיריון! להלן תוכנית הביקורות והבדיקות המומלצות לאורך ההיריון. מומלץ להגיע לכל ביקור עם כלל הבדיקות המעודכנות.
בדיקה אבחנתית פולשנית לאיתור מוטציות גנטיות תחת אולטרה סאונד המתבצעת במסגרת בתי חולים פרטי/ציבורי
בדיקה עדינה ובטוחה להערכת מעבר בחצוצרות, חלופה מתקדמת לצילום רחם קלאסי – מתבצעת במרפאה בצורה נעימה וללא קרינה.
התקנת אמצעי מניעה לצורך מניעת הריון – יעיל משך 5 שנים (נחושת או פרוגסטרון) מומלץ לבצע בשבוע של הוסת עם שלפוחית מלאה.
קבלת פנים נעימה. מסור ,מקצועי מאוד, בעל יחסי אנוש טובים. זו הבדיקה השנייה שאנחנו מבצעים אצלו ואנחנו מאוד מרוצים ושמחים על ההמלצה שקיבלנו.
עשיתי סקירת מערכות מוקדמת אצל ד״ר יריב ואני ממליצה עליו בחום! הסביר לבעלי ולי על הכל, הוא מאוד נחמד, סובלני ומדבר בגובה העיניים. מתכוונת לעשות אצלו גם את דיקור מי השפיר וסקירת מערכות מאוחרת.
ההריון מלווה בשאלות, התלבטויות ולעיתים גם בחששות, וזה טבעי. ריכזנו עבורכן את התשובות לשאלות הנפוצות ביותר. עדיין מתלבטת? את מוזמנת ליצור קשר ולקבל מענה אישי ומקצועי, באהבה, סבלנות וללא התחייבות.
שקיפות עורפית הינה בדיקת אולטרה סאונד המשמשת כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של תסמונת דאון. באמצעות בדיקה זו, ניתן לגלות עד 70% מכלל מקרי תסמונת דאון.
את הבדיקה יש לבצע בין שבוע 11 עד שבוע 13+6. הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית או ווגינאלית על פי הצורך.
בבדיקה מודדים את קפל העור הצווארי של העובר ואת אורכו. בשיקלול סטטיסטי עם גיל האם, ניתן לקבל תוצאה מספרית המאפשרת להעריך את הסיכון לתסמונת דאון והצורך בבדיקת דיקור מי שפיר.
זיהוי עצם אף, זרימות תקינות במסתמי הלב, ובווריד הדוקטוס, מקטין את הסיכון לתסמונת דאון ולכן יצוינו בבדיקה.
ככלל, מומלץ לבצע את בדיקת הדם לסקר ביוכימי טרימסטר ראשון הכוללת שני חלבונים PAPP-A ו-free B HCG , סמוך לבדיקת השקיפות. שילוב תוצאות שתי הבדיקות מעלה את הסיכוי לזיהוי של תסמונת דאון סביב 85%.
כמו כן, ניתן לבצע הערכה אנטומית בסיסית וראשונית של העובר, היכולה להדגים מומים גסים בתחילת ההריון.
בדיקת מין הילוד אינה חלק מהבדיקה, אולם לעיתים ניתן לזהות בדיוק של סביב 80% את מין העובר. חשוב לזכור כי תשובה זו אינה ודאית שכן איבריו של העובר טרם סיימו להתפתח ולכן קשה להבחין בשוני בין שני המינים
/ וירוס ציטומגלו / Cytomegalovirus
CMV, ציטומגלוהוא וירוס ממשפחת ההרפסים, והוא הזיהום המשמעותי ביותר בהריון. רוב הנדבקות מפתחות נוגדנים המעניקים הגנה חלקית מפני הנגיף. החיסון הטבעי של הגוף נרכש רק לאחר שחולים במחלה.
בישראל מרבית הנשים בגיל הפיריון (כ־80%) נחשפו לנגיף ה־CMV בעבר. אלו שלא נדבקו מעולם, נותרות חשופות להדבקה ראשונית בנגיף, שלרוב עוברת ללא סימפטומים, אך לעתים מתבטאת במחלה שפעתית או דמוית מחלת הנשיקה. נשים שיש להן נוגדנים מסוג IGG מן העבר כנגד הנגיף נחשבות "מחוסנות", אולם לא לחלוטין. נשים שלא נדבקו עלולות לחלות בזיהום ראשוני במהלך ההריון.
קיים סיכון להדבקת העובר בנגיף, עקב מעבר של הנגיף מזרם הדם האימהי לשליה ודרכו לעובר. בדרך כלל נדבקים במחלה ילדים קטנים המבקרים בפעוטונים ובגני הילדים, והם מדביקים את בני המשפחה באמצעות מגע דרך הריריות. האבחון הראשוני בכל אישה הרה, שקיים חשד שנדבקה בנגיף ה-CMV, נעשה בבדיקת נוגדנים בדם: נוגדנים מסוג IgG ו־IgM ל-CMV.
אם הזיהום הראשוני של האישה הוא בזמן ההריון, בכ־40% מהמקריםמועבר הנגיף לעובר.עד 15% מהעוברים שנדבקו יסבלו מפגיעה כלשהי.
קיים מצב נוסף, שבו אישה הרה שנדבקה בנגיף בעבר ונחשבת כ"מחוסנת", מפתחת מחלה תוך כדי הריון, עקב התעוררות הנגיף או על ידי הידבקות בזן אחר של הנגיף. הדבקה העוברית במצבים אלה קטנה בצורה משמעותית, סביב 1%-2%.
אם האשה נדבקה ב-CMV טרם ההריון, ההמלצה כעיקרון הינה להימנע מהריון בחצי שנה שלאחר ההדבקה, אולם במחקרים נמצא שהסיכוי למעבר של הנגיף לעובר נמוך ביותר גם שלושה חודשים טרם ההתעברות.
השכיחות הגבוהה של מקרים שבהם הערכת תוצאות הבדיקה הסרולוגית לנוגדני ה-CMV היא לא חד משמעית, ממחישה עד כמה אבחון של זיהום בנגיף ה-CMV באמצעות בדיקות סרולוגיות בדם האם הוא קשה ולא אמין מספיק. הדרך היחידה לזהות בוודאות הדבקה עוברית, היא על ידי דיקור מי השפיר. את הדיקור מומלץ לבצע כשישה עד שבעה שבועות לאחר איתור ההדבקה, ולאחר שבוע 22 להריון. נשים שנדבקו בסמיכות לשבוע 21-22 להריון, או בשלב מאוחר יותר של ההריון, יופנו לביצוע בדיקת מי השפיר סביב שבוע 32. לא מקובל לבצע דיקור מי שפיר בין שבוע 24-32, נוכח הסיכון ללידה מוקדמת עקב הדיקור, וסיכון ללידה של פג בשבוע צעיר, על כל הסיכונים הכרוכים בכך. זאת ללא כל קשר לנגיף ה-CMV.
טרם ביצוע הדיקור בשבוע 32 נהוג לקבל קורס צלסטון – זריקות לבשלות ריאות העובר למקרה שבו תתרחש לידה מוקדמת.
תוצאה שלילית כוזבת במי השפיר – false negative, גם כן אפשרית, באחוזים נמוכים. אולם אם העובר נדבק, ברוב המקרים הוא לא ייפגע פגיעה קשה. לאור זאת, יש מומחים שימליצו לבצע בכל מקרה סקירה אחת מכוונת סביב שבועות 30-32.
הרבה רופאים הרבה דיעות ותשובות
מי שלא שואל שאלות לא יקבל תשוב
סיכון לאובדן הריון סביב 1:
מעקב היריון – ד"ר אור יריב
ברוכה הבאה למעקב ההיריון!
להלן תוכנית הביקורות והבדיקות המומלצות לאורך ההיריון. מומלץ להגיע לכל ביקור עם כלל הבדיקות המעודכנות.
שבועות 6–10 – ביקור ראשון:
אימות הריון תוך רחמי ודופק
פתיחת תיק היריון, סקירת היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן ראשוניות.
שבועות 11–13.6 – שקיפות עורפית + בדיקות דם לסקר ביוכימי שליש ראשון.
שבועות 14–16 – סקירה מוקדמת.
שבוע 16-20 בדיקת דם לחלבון עוברי
שבועות 18–21 – דיקור מי שפיר מתבצע בבתי חולים פרטיים
שבועות 22–24 – סקירה מאוחרת.
שבועות 30–33 – סקירה שלישית.
