אנדומטריוזיס – מחלה גינקולוגית כרונית שפוגעת בעיקר בנשים בגיל הפוריות
💡מקור השם הוא במילה "אנדומטריום" שמשמעותו היא "תוך־רחמי" ושמתייחס לתאים התקינים של רירית הרחם שמצפים את חלל הרחם ושאמורים לקלוט היריון. אם לא נוצר היריון, התאים של רירית הרחם נפלטים החוצה יחד עם הדימום של המחזור החודשי.
בעקבות הימצאות התאים באזורים שבהם אין הם אמורים להיות ובתגובה לחומרים שהתאים האלה מפרישים, משופעלת מערכת החיסון, ונוצר תהליך דלקתי כרוני – כתוצאה מהדלקת נוצרות הידבקויות בין איברי האגן והבטן.
👈אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית נפוצה יחסית: היא מופיעה בקרב 8% עד 10% מהנשים בגיל הפוריות.
השכיחות עולה בקרב נשים שסובלות מבעיית פוריות (30% עד 50%), והיא גבוהה במיוחד (עד כ־70%) בקרב נשים שסובלות מכאב כרוני באגן.
מי שיש לה קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחולה באנדומטריוזיס מצויה בסיכון גבוה לסבול מהמחלה: פי 7 מהסיכון של מי שאין לה קרובת משפחה מדרגה ראשונה שסובלת מהמחלה.
👈לאנדומטריוזיס תסמינים רבים, פיזים ונפשים.
👈הטיפול באנדומטריוזיס הוא רב־תחומי ומבוסס בעיקרו על תרופות ועל ניתוח. חשוב להיעזר לפי הצורך גם בטיפולים נלווים שמפורטים בהמשך.
עם זאת, הטיפול אינו מעלים את הנגעים, ולכן הוא יעיל כל עוד ממשיכים בו. עם הפסקתו חוזרים בדרך כלל התסמינים.
אם הקו הראשון של הטיפול – באמצעות פרוגסטרון – אינו מעלים את הסימפטומים בצורה מספקת, ניתן לעבור לטיפול של קו שני באמצעות תרופות ממשפחת ה־GnRH Agonists or Antagonists.
👈מתי יש צורך בניתוח?
לפרוסקופיה נעשית בדרך כלל במצבים שבהם הטיפול התרופתי אינו יעיל במידה מספקת, אם יש הפרעה בפוריות, והמטופלת מעוניינת להימנע מטיפולי פוריות, אם המטופלת עשתה טיפולי פוריות ללא הצלחה או אם ישנם ממצאים חריגים בבדיקה כמו ציסטות גדולות או במראה בלתי תקין.
בניתוח מפרידים הידבקויות, מסירים נגעי אנדומטריוזיס וכן מקלפים או מנקזים וצורבים ציסטות שחלתיות. ניתן גם לבדוק את החצוצרות.
במידת הצורך, ואם המטופלת אינה מעוניינת להרות בעתיד, ניתן לכרות את הרחם, אך זה בוודאי אינו טיפול שמתאים לכל מטופלת.
אם יש צורך בניתוח, המטרה היא לנסות להגיע למצב שמטופלת תעבור ניתוח רק פעם אחת בחיים, ובצורה מיטבית. לשם כך נדרש שאת הניתוח יעשה מומחה לאנדומטריוזיס.
👈כמו כן מומלץ למטופלת – אם אינה מעוניינת להרות מייד לאחר הניתוח – ליטול טיפול הורמונלי כדי להקטין את הסיכון לחזרת הנגעים.