מי השפיר הם הנוזל העוטף את העובר ברחם.
מי השפיר חשובים לנו כבולם זעזועים הם מגינים על העובר מפגיעות פיזיות: הם מאפשרים תנועות חופשיות (ובכך לפתח את הריאות והמפרקים ולחזק את השרירים) והם גם שומרים על טמפרטורת גוף קבועה.
ברוב המקרים ניתן להגדיר את כמות המים כתקינה על-ידי התרשמות סובייקטיבית בלבד, ללא מדידות כמותיות .
כאשר הרושם שמדובר בשוני של הנוזל מהנורמה ניתן לבצע מספר בדיקות :
AMNIOTIC FLUID INDEX
הבדיקה השכיחה ביותר להערכת כמות מי השפיר. בשיטה זו מודדים בכל רבע את עומק כיס הנוזל הגדול, לאחר חלוקה של הבטן לארבעה רבעים ומחברים את התוצאות שהתקבלו. תוצאה תלויה בשבוע ההריון. באופן גורף ניתן להגדיר כי מעל 25 ס"מ מדובר בריבוי ומתחת ל- 5 ס"מ במיעוט.
MAXIMAL VERTICAL POCKET
בדיקה של עומק כיס מי השפיר בס"מ. מעל 8 ס"מ מדובר בריבוי מתחת ל 2 ס"מ מיעוט .
השכיחות של תופעה זו עומדת על כ־2%-1% מההריונות. ריבוי מי שפיר נמצא קשור לעליה בשכיחות של מספר סיבוכים בזמן ההריון ולאחר הלידה:
- סוכרת הריונית
- לידה מוקדמת
- היפרדות שליה
- מצגים לא תקינים ועלייה בשכיחות ניתוחים קיסרים
- צניחה של חבל הטבור
- מומים מולדים
- דמם לדני מוגבר לאחר הלידה PPH – post oartum hemorrhage
מהן הסיבות האפשריות לריבוי מי שפיר?
מעל 50% מהמקרים מדובר בממצא לא מוסבר אידיופתי
- סכרת הריונית וטרום הריונית-מצב יחסית שכיח, לרוב קיים כאשר מדובר בסכרת שאינה מאוזנת ועובר מקרוזומי (מעל אחוזון 90 בהערכת הגדילה)
- מומים של מערכת העיכול -קרוב לוודאי סוג של חסימה עליונה, ושט או תריסריון, אולם גם מומים רבים נוספים יכולים להיות קשורים, מערכת עצבים מרכזית, שלד, ריאות ולב.
- מחלות גנטיות – מחלת עצב- שריר , תסמונת ברטר ועוד
- אי התאמה של נוגדן RH וכתוצאה מכך מצב של הידרופס פטליס ( מצב נדיר ובו בדרך כלל נצפה עובר בצקתי עם נוזל בשני מדורים לפחות (חלל הבטן בבית החזה ועוד).
- זיהום תוך רחמי
- כוריואנגיומה שלייתית
- בתאומים זהים ריבוי מי שפיר יכול להיות על רקע סיבוך ייחודי להריון מסוג זה הנקרא TTTS
הבירור המומלץ לריבוי מי שפיר
- העמסת סוכר מלאה OGTT לשלילת סוכרת הריונית.
- סקירה מכוונת למערכת העיכול למוח ולמנגנון הבליעה של עובר.
- אקו לב עוברי לשלילת מומים מבניים בלב
- ייעוץ גנטי בשאלה של דיקור מי שפיר וצ'יפ גנטי
- בדיקת נוגדנים לפרבווירוס ושאר מזהמים TORCH
האם יש טיפול לריבוי מי שפיר?
- איזון סכרת לא מאוזנת יכולה לנרמל את כמות מי השפיר
- דיקור מי שפיר במצב של ריבוי מי שפיר קיצוני המלווה בתסמינים של קוצר נשימה ואף עצירת שתן.
- טיפול תרופתי באינדומד – indomethacin תרופה לעצירת צירים הניתנת עד השבוע ה־32 גם יכול לגרום לירידה בכמות מי השפיר דרך מנגנון של הורדת תפוקת השתן של העובר.
ExEm Foam – בדיקה אלטרנטיבית לצילום רחם לנשים שאובחנו כסובלות מבעיות פריון
למי מיועדת הבדיקה?
נשים רבות הפונות לטיפולי פריון, מאובחנות כסובלות מאי פריון מכאני על רקע חסימה בחצוצרה אחת או בשתי החצוצרות. חסימה שכזאת יכולה להיגרם מתהליך זיהומי, מהריון, הפלה (טבעית או מגרידה), אנדומטריוזיס (Endometriosis) או מהידבקויות בחלל הבטן והאגן לאחר ניתוחים או תהליכים דלקתיים. צילום הרחם מהווה עד היום את שיטת הבדיקה הנפוצה בישראל.
הבדיקה מומלצת לכל הנשים העוברות בירור לאי פריון, אך יעילה ומומלצת גם במקרים של דימומים בלתי סדירים ודימומים מוגברים בנשים בגיל המעבר. זאת בשל יכולתה המדויקת להדגים את חלל הרחם.
מהו התכשיר החדש ומהי הפרוצדורה?
ExEm foam הינו ג'ל המכיל צלולוז, גליצרול ומים מזוקקים. השילוב בין הנוזל המימי והחומר הכימי יוצר תמונה מצויינת לצפייה בהדמית האולטרה סאונד.
הבדיקה הינה תחליף מודרני לצילום הרחם ומבוצעת באמצעות אולטרה סאונד וגינלי. זו בדיקה המאפשרת קבלת מידע אמין על תקינות חלל הרחם והחצוצרות ללא צורך בהזלפת חומר המבוסס על יוד ושימוש בקרינת רנטגן.
בעת הבדיקה מתקבל מידע רב נוסף על אברי האגן השונים, מידע שאינו ניתן להערכה בעת ביצוע צילום הרחם.
יתרון נוסף הוא שאת הבדיקה החדשה ניתן לבצע בכל במרפאה.
הבדיקה מורכבת משני חלקים ראשית מדגימים את חלל הרחם על ידי הזלפת מים פיזיולוגיים – סליין, תוך כדי הדמיה סימולטנית בעזרת האולטרה סאונד, חלק הקרוי הידרוסונוגרפיה. לאחר מכן מדגימים את החצוצרות ומידת פתיחותן (על ידי הזלפת תמיסת ExEm Foam הפיזור שלה דרך שתי החצוצרות אל מול השחלות).
על־ידי אטימת צוואר הרחם עם בלון קטן וניפוח החלל עם 10-5 סמ”ק של תמיסת מלח (saline) ניתן להדגים היטב את חלל הרחם כ"בלון" שחור. אם קיים ממצא כלשהו בחלל זה, הוא ייראה כפגם מילוי לבן על רקע החלל השחור.
לאחר שמסיימים להדגים את חלל הרחם, ניתן להדגים את החצוצרות על־ידי הזלפת חומר הקרוי ExEm foam. זהו ג'ל אשר ניתן לצפות בו בעזרת האולטרסאונד הוגינלי.
מדובר, אפוא, בחלופה מודרנית לצילום הרחם המסורתי.
מהם יתרונות הבדיקה?
- אחוז דיוק ואבחנה מעולים (לפחות כמו צילום רחם) עם יכולת שליטה על מינון החומר המוזרק.
- פעולה פשוטה וקלה בחומר ג'ל קצפי ללא תופעות לוואי משמעותיות.
- אין צורך בשימוש בקרינה או בתכשיר רנטגני המבוסס על יוד.
- הבדיקה יחסית אינה כואבת. במספר מחקרים שהשוו את רמת הכאב VAS בין הבדיקות הודגם שמדובר ב50% ירידה בכאב ביחס לצילום רחם.
- לרוב אין צורך לתפוס את צוואר הרחם באמצעות מכשיר צובת (קוגלצנז). במקום זאת משתמשים בצנתר דק עם בלון קטן בקצה.
- אין צורך במכון רנטגן (כמו בצילום רחם) ולכן הבדיקה ניתנת לביצוע בכל מקום.
- בזמן הבדיקה מבצעים אולטרסאונד וגינלי וכך ניתן לוודא שמוצא החצוצרות הנו מול השחלות (כלומר, כפי שצריך להיות), פרט חשוב אשר לא ניתן להעריכו בעת צילום רחם מכיוון שהשחלות אינן מודגמות ברנטגן.
- פענוח הבדיקה נעשה על ידי הרופא המבצע וכולל מתן תשובה כתובה ומפורטת לרופא המטפל, מיד בתום הבדיקה. בנוסף, מקבלת כל נבדקת תמונות של הבדיקה ודיסק בו ניתן לראות את המעבר הדינמי של הנוזל הן בחלל הרחם והן בחצוצרות.
- כבר בוצעו מעל 300 אלף פעולות במעל 50 מדינות.
- את הבדיקה מבצע ד"ר אור יריב במרפאתו במרכז הרפואי מדיקל השרון בכפר סבא.
אקו לב עוברי – בדיקה זו אינה מבוצעת כחלק משגרת בדיקות ההריון אלא אם קיימת התוויה רפואית לביצועה.
שמות נוספים של הבדיקה:
- אקו קרדיוגרפיה עוברית
- Fetal Cardiac Echo Ultrasound Scan
- Echocardiogram Fetal
- Fetal Echocardiography
מהי בדיקת אקו לב עוברי?
אקו לב עובר היא בדיקת אולטרה סאונד המבוצעת בגישה בטנית מיוחדת, הבודקת את תקינות מבנה הלב ותפקודו. במהלך הבדיקה נסקרים העליות וחדרי הלב, עובי שריר הלב, מתבצעת בדיקת זרימת דם בלב, דופלר בתוך חללי הלב ובתוך כלי הדם היוצאים והמתנקזים אל הלב, ומערכת ההולכה וקצב הלב ובו נמדד קצב הלב העוברי.
מתי מתבצעת הבדיקה?
בדיקת אקו לב עוברי מבוצעת בטרימסטר השני להריון, סביב שבועות 20-24.
מי מבצע את הבדיקה?
קרדיולוג ילדים
רופא אולטרה-סאונד שהוסמך לכך
למי מבצעים אקו לב עוברי?
מומי לב עובריים הם השכיחים ביותר וכתוצאה מכך נשלחות מטופלות רבות לביצוע בדיקה זו.
סיבות עובריות לביצוע הבדיקה:
- היסטוריה של עובר קודם עם מום לבבי.
- סימני הידרופס – בצקת בלפחות שני מדורים בעובר (מיימת, נוזל פריקרדיאלי, נוזל פלאורלי בצקת עורית משמעותית ועוד…)
- חשד לבעיה גנטית.
- חשד למום לבבי שהועלה בסקירת המערכות.
- ריבוי של מי שפיר – AFI מעל 25 ס"מ.
- הריון תאומים MC . תאומים זהים
- בדיקת שקיפות עורפית פתולוגית מעל 3 מ"מ.
- הפרעה משמעותית בגדילת עובר תוך־רחמית – IUGR.
- מום מבני אחר בעובר.
- עורק טבורי יחיד – Single umbilical artery.
סיבות אימהיות לביצוע הבדיקה:
- אשה הרה שבעברה מום לב מולד.
- היסטוריה משפחתית של מומי לב מולדים בקרובי משפחה מדרגה ראשונה.
- סכרת טרום הריונית DM מסוג 1.
- מחלה אוטואימונית עם נוגדנים עצמיים (ANTI Ro/La) שעלולים לפגוע במערכת ההולכה בלב.
- מחלה זיהומית שעלולה לפגוע כמו אדמת או Parvo virus.
- נטילת תרופות מסוימות במהלך ההריון. בעיקר תרופות אנטי אפילפטיות – בייעוץ המכון הטרטולוגי.
- שימוש בסמים או צריכת אלכוהול.
מה לעשות כאשר מתגלה מום לבבי?
תחילה נבהיר כי לא כל מומי הלב ניתנים לגילוי, בייחוד בנוגע למומי לב קלים יותר כמו חורים VSD ,ASD במחיצה שבין החדרים או בעליות הלב, או היצרות של קשת האאורטה COA. כמו כן, קיימים מומים ובעיות בתפקוד הלב היכולים לבוא לידי ביטוי בשלבים יותר מאוחרים של ההריון ולא להיות מאובחנים במהלכו.
אם מתגלה מום לבבי, ההמלצה הינה הפניית האשה ההרה לייעוץ קרדיולוג ילדים מומחה, בנוגע לטיפולים האפשריים במום הלבבי וקבל מידע לגבי ההשלכות האפשריות של המום על החיים העובריים ועל החיים של התינוק לאחר הלידה. לעתים, נמליץ על בירור גנטי בשאלה של דיקור מי שפיר וצ'יפ גנטי. בחלק מהבעיות הלבביות של העובר, בעיקר הפרעות קצב לב עוברי, ניתן לטפל עוד ברחם על ידי מתן טיפול תרופתי לאם. במצבים המורכבים יהיה צורך בביצוע ניתוח בתינוק לאחר הלידה.
כמובן שלאחר הייעוץ המתאים, ובהתאם למידע שקיבלו ההורים לעתיד, הם יצטרכו לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההריון.
שקיפות עורפית הינה בדיקת אולטרה סאונד המשמשת כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של תסמונת דאון. באמצעות בדיקה זו, ניתן לגלות עד 70% מכלל מקרי תסמונת דאון.
את הבדיקה יש לבצע בין שבוע 11 עד שבוע 13+6. הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית או ווגינאלית על פי הצורך.
בבדיקה מודדים את קפל העור הצווארי של העובר ואת אורכו. בשיקלול סטטיסטי עם גיל האם, ניתן לקבל תוצאה מספרית המאפשרת להעריך את הסיכון לתסמונת דאון והצורך בבדיקת דיקור מי שפיר.
זיהוי עצם אף, זרימות תקינות במסתמי הלב, ובווריד הדוקטוס, מקטין את הסיכון לתסמונת דאון ולכן יצוינו בבדיקה.
ככלל, מומלץ לבצע את בדיקת הדם לסקר ביוכימי טרימסטר ראשון הכוללת שני חלבונים PAPP-A ו-free B HCG , סמוך לבדיקת השקיפות. שילוב תוצאות שתי הבדיקות מעלה את הסיכוי לזיהוי של תסמונת דאון סביב 85%.
כמו כן, ניתן לבצע הערכה אנטומית בסיסית וראשונית של העובר, היכולה להדגים מומים גסים בתחילת ההריון.
בדיקת מין הילוד אינה חלק מהבדיקה, אולם לעיתים ניתן לזהות בדיוק של סביב 80% את מין העובר. חשוב לזכור כי תשובה זו אינה ודאית שכן איבריו של העובר טרם סיימו להתפתח ולכן קשה להבחין בשוני בין שני המינים.
בדיקת הערכה התפתחותית בטרימסטר השלישי של ההריון נקראת גם "סקירה שלישית".
בשבוע 22-24 מתבצעת הסקירה המאוחרת. עד אותו זמן ישנן בדיקות רבות שבהן ניתן להסתכל בעובר ולאבחן אם ישנן בעיות מסויימות: בדיקת אולטראסאונד ראשונית, שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת, סקירת מערכות מאוחרת, חלבון עוברי, דיקור מי שפיר לפי הצורך ועוד.
בדיקת האולטראסאונד המקיפה האחרונה הנערכת באופן שגרתי בהריון, היא הסקירה המאוחרת המתבצעת בממוצע בשבוע 22 להריון.
בקרב נשים רבות, יש תחושת סטרס הנובעת מאי הידיעה לגבי מצבו של העובר בשבועות שלאחר הסקירה המאוחרת. הסקירה השלישית, על-אף שהיא עשויה להיות מלחיצה, יכולה להפיג חששות מכיוון שבדיקה זו נותנת אפשרות להסתכל שוב בעובר המתפתח, בלב הפועם ובשאר המערכות השונות שבגופו.
כאמור משבוע 22 להריון ועד סוף ההריון, כמעט ואין יותר בדיקות. בפרט, בדיקת האולטראסאונד היחידה שמתבצעת לאורך תקופה ארוכה זו (כמעט מחצית מההריון!) היא בדיקת הערכת משקל. בדיקה זו, המתבצעת לרוב על-ידי טכנאי אולטרה סאונד, ולאו דווקא על-ידי רופא מומחה בתחום האולטרה סאונד, באה לבדוק אך ורק את גודלו ומשקלו של העובר, ולא נערכות בה כלל בדיקות של מערכות הגוף השונות של העובר.
אז מהי סקירת מערכות שלישית?
מדובר בדיקת אולטראסאונד המתבצעת בין שבוע 30 לשבוע 32. זהו שלב מתקדם בהריון וישנם ממצאים שעלולים להתגלות רק בשלב זה כגון: גמדות, עצירה בגידול היקף הראש, הרחבה של חדרי המוח , הרחבת אגני הכליה, הרחבת לולאות המעי, ריבוי מי שפיר, בעיות שלייתיות ועוד.
מדובר באיברים שהודגמו בבדיקות קודמות (בסקירה המוקדמת ובמאוחרת) בצורה תקינה ובהמשך ההריון עברו שינויים התפתחותים כאלו ואחרים הדורשים בירור נוסף וייעוץ מותאם (כל מקרה לגופו).
בדומה לשאר הסקירות גם בסקירה זו מתבצעת סריקה של כל איברי העובר ומערכות העובר, כאשר בדרך כלל חדרי המוח, השלד ומבנה הכליות נסרקים ביתר תשומת לב. כמו כן, נסרקת מערכת השתן והמעיים של העובר.
חשוב לציין כי בשל השבוע המתקדם של ההריון, קיים לעיתים קושי טכני בביצוע הבדיקה ולא ניתן תמיד לבדוק את כל האיברים. לא ניתן לאבחן את כל המומים הקיימים בעובר ולא תמיד ניתן גם לאבחן את המומים שגילויים האפשרי דווח בספרות. חשוב להורים להבין ולדעת שסקירות המערכות אינן יכולות לשלול באופן מוחלט מומים מולדים וחלק מהמומים לא יתגלו בבדיקות אלו.
כאמור, יותר ויותר נשים פונות כיום לביצוע סקירת מערכות שלישית, הן מתוך רצון אימהי פנימי והן מתוך הבנת החשיבות הרפואית שבבדיקה זו. אין המלצה של משרד הבריאות לביצוע בדיקה זו באופן שגרתי.
עם זאת, בשלב זה המודעות לחשיבות הסקירה השלישית אינה גדולה מספיק ולכן היא אינה מכוסה כלל על-ידי קופות החולים, ומתבצעת באופן פרטי בלבד. ראוי לציין שמחירה של סקירת מערכות שלישית הוא לרוב נמוך ממחירי הסקירות השגרתיות – הסקירה המוקדמת והסקירה המאוחרת.
מי השפיר הם הנוזל המקיף את העובר ברחם. מים אלה הם מערכת ההגנה הראשונית של העובר מפני פגיעה פיזית, והם גם מספקים לו טמפרטורה קבועה בזמן ההתפתחות ברחם. מי השפיר נוצרים בתחילת ההריון משליה ומהפרשות העובר ובהמשך מהפרשות של מערכת השתן והריאות של העובר.
מי השפיר מכילים תאי עור עובריים – אמניוציטים, וגם תאים ממערכת העיכול והנשימה שלו. תאים אלה נושאים כרומוזומים של DNA עוברי ,המכיל את המטען הגנטי של העובר. בשל כך, בדיקה של מי השפיר יכולה לספק מידע על המטען הגנטי של העובר עצמו.
כדי לבדוק את המטען הגנטי של העובר יש לשאוב מי שפיר ולבדוק אותם במעבדה. מבצעים דיקור בדופן הבטן עם מחט ארוכה החודרת דרך השיליה ומגיעה אל המים. הבדיקה תבוצע בין שבוע 16-23. בהתאם לצורך, ולאחר המלצת יועץ גנטי,במקרים מסויימים תתבצע בדיקת מי שפיר גם בשליש האחרון של ההריון כאשר בבדיקות הסונר (אולטרה סאונד) מתגלים מימצאים מחשידים העלולים להצביע על הפרעות גנטיות. בדיקה בשליש האחרון של ההריון תתבצע בדרך כלל לאחר שבוע 32 ולאחר מתן צלסטן לבשלות ריאתית כדי למנוע לידה מוקדמת בגלל הדיקור הפולשני.
למי מומלץ לבצע דיקור מי שפיר?
כל אישה מעל גיל 35 זכאית להחזר ממשרד הבריאות. אולם גיל האשה ההרה איננו מדד מספיק כדי לקבל ההחלטה לגבי הצורך בדיקור. לשם שיפור האבחנה פותחו בדיקות סקר אשר מטרתן לאתר נשים בעלות סיכון מוגבר לתסמונת דאון. כל בדיקות הסקר מכוונות בעיקר לאיתור עוברים הסובלים מתסמונת דאון.
בדיקת הסקר המקובלת ביותר בארץ היא שקיפות ערפית המתבצעת בין שבוע 11-13+6. אליה מתווספות בדיקת דם של הסקר הביוכימי, בטרימסטר ראשון PAPP-A +free B-HCG ובדיקת התבחין המשולש המכונה גם "חלבון עוברי" המתבצעת בשבוע 17-18 להריון.
את יכולת אבחון תסמונת דאון ניתן לשפר על ידי שילוב של בדיקת השקיפות העורפית עם בדיקות דם נוספות, כאשר הבדיקה הטובה ביותר היא הבדיקה המשולבת Integrated Test. בדיקה זו מסוגלת לאבחן כ-95% מן העוברים הסובלים מתסמונת הדאון. בבדיקות הסקר או בסקירת המערכות יתגלו ברוב המקרים גם הפרעות כרומוזומליות אחרות כגון טריזומיה 18 (תסמונת אדוארד) וטריזומיה 13 (תסמונת פטאל). אולם ישנן מספר רב של הפרעות כרומוזומלית שלא יתגלו בבדיקות סקר אלו.
לאיזה נשים הבדיקה ממומנת?
מימון מלא מקבלות נשים שהיו מעל לגיל 35 במועד הכניסה להריון. כמו כן נשים בסיכון מוגבר לתסמונת דאון בשל בדיקת סקר עם תוצאה מעל 1:380 לתסמונת דאון. כאשר יש חשד למום פתוח בתעלה עצבית – NEURAL TUBE DEFECT NTD הבדיקה תתבצע כדי לבדוק את הרמה של AFP חלבון עוברי . מימון יינתן גם במקרים של סיכון יתר למחלה תורשתית או נשאות גנטית. במצב זה יבצעו בדיקה בשלב מוקדם יותר של סיסי שליה. יינתן מימון גם במקרים שבהם האישה נדבקה במחלה זיהומית, כמו CMV. זאת כדי לבדוק האם גם העובר נדבק בזיהום.
כיום על פי הנחיות משרד הבריאות ההמלצה היא להסתמך על בדיקות הסקר ובדיקות האולטרסאונד לכוון את בדיקת מי השפיר לנשים שהן אכן בעלות סיכון גבוה להפרעה כרומוזומלית. אבל עם זאת, צריך להבין כי בדיקות אלו הן בדיקות סקר, וגם אם הסיכון להפרעה כרומוזומלית כגון תסמונת דאון הינו קטן ביותר, בסופו של דבר מדובר בתוצאה סטטיסטית, וההחלטה אם לבצע את הבדיקה נותרת אצל כל זוג,] אשר יחליט בעצמו מהו הסיכון שהוא מוכן לקחת. במדינת ישראל, רק 60 אחוזים מהנשם שביצעו בדיקות סקר התגלה עובר עם תסמונת דאון.
למעט זיהוי והערכה של מומים מבניים בסקירת המערכות ניתן לבדוק סמנים רכים (ממיצאים המחשידים להפרעות כרומוזומליות) דבר המאפשר לקבל החלטות בנוגע להמשך ניהול ההריון ייעוץ גנטי משוקלל ביחד עם תוצאות בדיקות הדם, ולקבל החלטה אם לבצע דיקור לבדיקת מי שפיר.
תהליך הבדיקה
בדיקת מי שפיר מתבצעת תחת בקרת אולטרסאונד בזמן אמת. לאחר חיטוי העור מחדירים מחט דקה דרך דופן הבטן .הדיקור נעשה תוך צפייה רצופה של הרופא במכשיר האולטרסאונד. המטרה במעקב זה היא לאפשר לרופא לבחור כיס מי שפיר שיהיה רחוק ככל האפשר מאיברי העובר כדי להימנע מפגיעה בו, ולכן הסיכוי לפגיעה הוא מזערי. הפעולה קצרה ביותר ולוקחת מספר דקות בלבד לאחר רחצה ושטיפה סטרילית וכיסוי. הכאב שנגרם מהדיקור קל, ונשים נוטות להשוות אותו לדקירה של מתן דגימת דם. כאב במקום הדיקור והתכווצויות במהלך היממה הראשונה לאחר דיקור מי שפיר הינן תופעות טבעיות. מומלץ לנוח ולהימנע ממאמצים משמעותיים במשך שלושת הימים שלאחר הדיקור. כמות מי השפיר הנשאבת בין 20-30 סמ"ק שהן כעשירית מכמות מי השפיר בשק ההריון – היא זניחה, ותוך מספר שעות הכמות תשוב לנורמה. לפי נתוני משרד הבריאות הסיכון להפלה הינו 0.5% אולם מדובר במחקרים ישנים שבהם נלקחו דגימות מי שפיר ללא בקרת סונר. המחקרים החדשים מראים היום שיעור הפלות נמוך יותר, סביב 1:700-800 אם לאחר דיקור מופיעים חום גבוה מעל 38 מעלות, ירידת מים, דימום משמעותי או התכווצויות תכופות וכואבות, יש לפנות למיון נשים להערכה.
מה נבדק במי השפיר
בדיקת מי שפיר בודקת את כל המצבים שבהם יש חוסר או עודף של כרומוזום או קטע מכרומוזום. הבדיקה לא נותנת מידע על מומים שאינם כרומוזומליים, כמו מומים אנטומיים. כמו כן לא נבדקות באופן שגרתי מחלות גנטיות ספציפיות, אשר ידוע על נשאותן.
כיום, בנוסף לבדיקת הקריוטיפ – בדיקת הכרומוזומים הרגילה, בה ניתן לבדוק את 46 הכרומוזומים וכרומוזומי המין , ניתן לבצע בדיקה מורחבת יותר הבודקת תת מקטעים הנקראת "צ'יפ גנטי" (CMA). בדיקה זו מבוצעת או על פי בקשת הזוג באופן פרטי או לפי אינדיקציות ספציפיות בייעוץ גנטי.
במקרים שבהם בני הזוג לא קיבלו החלטה לגבי הצ'יפ הגנטי או לקראת מצב שבו יהיה צורך בשלב מאוחר יותר של ההריון בבירור ספציפי נוסף, כגון ריבוי מי שפיר, וכדי להימנע מדיקור נוסף, אפשר לבצע "שמירת תאים". בחלק מבתי החולים הצ'יפ הגנטי CMA הפכה לבדיקת הבחירה אם ישנו צורך בבדיקת קריוטיפ
תשובה של צ'יפ גנטי מנוזל מי השפיר מתקבלת בדרך כלל בתוך כשבועיים ממועד הבדיקה. מועד התשובה של בדיקת מי השפיר תלוי בקצב גדילת תאי העובר במעבדה. בדרך־כלל כעבור שלושה שבועות. במקרים נדירים התאים גדלים באופן איטי יותר ולעתים מאוד נדירות התאים לא גדלים כלל או שמספרם קטן מדי לקבל תוצאה. יש אפשרות לבדיקה מהירה של תוצאות המוטציות הכרומוזומליות השכיחות תוך 48 שעות בבדיקה הנקראת פיש (FISH) הכרוכה בתשלום נוסף.
האם בדיקת הדם החליפה את מי השפיר?
כיום יש אפשרות לבצע באופן פרטי בדיקת דם לא פולשנית מתוחכמת לאיתור DNA עוברי חופשי בדם האם (NIPT). ניתן לבצע אותן החל מהשבוע ה־10 להריון. בחלק מהחברות ניתן לבצע את הבדיקה גם בהריון תאומים. הבדיקה מאפשרת לזהות עוברים עם סיכון גבוה להפרעה כרומוזומלית בכרומוזומים 21 (תסמונת דאון), טריזומיה 18 וטריזומיה 13, או עם הפרעה בכרומוזומי המין (X ו-Y). חלק מהחברות מציעות בדיקות גנטיות ספציפיות נוספות. זוהי אמנם בדיקת סקר בעלת אמינות גבוהה (99% לאיתור תסמונת דאון), אבל היא לא מהווה תחליף מלא למי שפיר. לכן, כאשר מועלה חשד גבוה לבעיה כרומוזומלית בבדיקת הדם יש לאשר את הממצא על־ידי דיקור מי שפיר.
הבדיקה איננה מסכנת כלל את האם והעובר, ובנוסף האמינות שלה גבוהה. החסרונות: המחיר הגבוה יחסית והעובדה שעדיין אין אפשרות בבדיקת DNA עוברי מדם האם לזהות את כל ההפרעות הגנטיות הניתנות לזיהוי בבדיקת מי שפיר.
דיקור מי שפיר – מה חשוב לדעת לאחר הבדיקה
אז מה עושים לאחר דיקור מי שפיר ?
עכשיו כשאת כבר אחרי, אפשר לנשום עמוק ולהירגע. את כבר אחרי הבדיקה, וראית שזה לא כל כך נורא כמו שאולי חששת לפני.עכשיו הלחץ וההתרגשות של לפני, מפנים את מקומם לשמירה על הבריאות והמשך ההריון וכמובן המתנה לתשובות הבדיקה עם בשורות טובות.
מהן ההמלצות הרלוונטיות לאחר הבדיקה?
מלווה לבדיקה: אם את קוראת את ההמלצות לפני הבדיקה, חשוב לזכור כי יש להגיע לבדיקת דיקור מי השפיר עם מלווה, כדי שתמיד שיהיה מישהו שיכול לעזור, לנהוג, ולתת יד במה שצריך.
מנוחה לאחר הבדיקה: ההמלצה הגורפת לאחר הבדיקה היא מנוחה למשך יומיים שלושה, כלומר למשך 24 עד 72 שעות. אם הכל בסדר, לא חובה להישאר מרותקת למיטה. ניתן להסתובב בבית, לאכול ולשתות באופן רגיל. רצוי לשבת או לשכב לנוח, להירגע ולנצל את הזמן היקר הזה שהוא רק שלך.
מאמץ: אין לבצע פעולות שידרשו ממך מאמץ מיותר. הרמת ילדים, שטיפת הבית ועוד.
הורדת פלסטר: איזור הדקירה אינו מקור לדליפה וגם לא מקור לזיהום. אין כל חשש להוריד את הפלסטר כבר כחצי שעה לאחר הפעולה. הפלסטר נועד למנוע את הכתמת בגדיך.
מקלחת: מותר לעשות מקלחת טובה כבר באותו היום.
שירותים: אם יש צורך במתן צואה, לא אמורה להיות בעיה ללחוץ כרגיל בזמן ישיבה על האסלה.
יחסי מין: קיום יחסי מין עלולים לגרום להתכווצויות. הזרע מכיל חומר שנקרא פרוסטוגלנדין, שכול לגרום לכיווץ שריר הרחם, ולכן מומלץ להימנעמסקס לפחות שבוע מיום הבדיקה.
כמות מי שפיר: מי השפיר, הנוזל שנשאב ממך, חוזרים לנורמה תוך 3-4 שעות בערך. מי השפיר מיוצרים משתן עוברי . שתייה מרובה לא תגרום לעובר להפריש יותר שתן.
תרופות: אין כל צורך בטיפול תרופתי לאחר הפעולה (מלבד התרופות הרגילות שאת נוהגת ליטול, ללא קשר לבדיקה).
ספורט: מומלץ להימנע מפעילות ספורטיבית מאומצת בשבוע הקרוב.
ביקורת רופא: יש לגשת לרופא המטפל כשבוע עד עשרה ימים לאחר הדיקור, להערכת מצב העובר, כמות מי השפיר, מצב השילייה ואורך צוואר הרחם.
מלבד פעולות אלו, לאחר בדיקת מי שפיר כדאי לשים לב לכמה תופעות לוואי שעשויות להופיע:
תופעות נפוצות:הרחם הוא שריר, וכמו כל שריר יש לו נטייה להתכווץ. ביממה הראשונה לאחר דיקור מי שפיר ניתן לצפות לתחושת התכווצויות קלות בבטן תחתונה.
מתי לפנות לרופא: יש לפנות מיד לרופא המטפל או לחדר המיון כאשר אחד ממקרים הבאים מופיע: עלייה בחום הגוף, הופעת צמרמורות, דימום, ירידת מים, אדמומיות מסביב למקום הדיקור, התכווצויות חזקות, כאבי בטן חזקים דמויי צירים.
בכל שאלה או ספק לאחר דיקור מי שפיר, כדאי לפנות אל הרופא המטפל, אשר יוכל להסיר חשש מלבך או להפנות אותך לטיפול במקרה הצורך (לרוב כאשר מבצעים דיקור בצורה פרטית תהיה הזמינות של הרופא המדקר גבוהה).
CMV, ציטומגלוהוא וירוס ממשפחת ההרפסים, והוא הזיהום המשמעותי ביותר בהריון. רוב הנדבקות מפתחות נוגדנים המעניקים הגנה חלקית מפני הנגיף. החיסון הטבעי של הגוף נרכש רק לאחר שחולים במחלה.
בישראל מרבית הנשים בגיל הפיריון (כ־80%) נחשפו לנגיף ה־CMV בעבר. אלו שלא נדבקו מעולם, נותרות חשופות להדבקה ראשונית בנגיף, שלרוב עוברת ללא סימפטומים, אך לעתים מתבטאת במחלה שפעתית או דמוית מחלת הנשיקה. נשים שיש להן נוגדנים מסוג IGG מן העבר כנגד הנגיף נחשבות "מחוסנות", אולם לא לחלוטין. נשים שלא נדבקו עלולות לחלות בזיהום ראשוני במהלך ההריון.
קיים סיכון להדבקת העובר בנגיף, עקב מעבר של הנגיף מזרם הדם האימהי לשליה ודרכו לעובר. בדרך כלל נדבקים במחלה ילדים קטנים המבקרים בפעוטונים ובגני הילדים, והם מדביקים את בני המשפחה באמצעות מגע דרך הריריות. האבחון הראשוני בכל אישה הרה, שקיים חשד שנדבקה בנגיף ה-CMV, נעשה בבדיקת נוגדנים בדם: נוגדנים מסוג IgG ו־IgM ל-CMV.
אם הזיהום הראשוני של האישה הוא בזמן ההריון, בכ־40% מהמקריםמועבר הנגיף לעובר.עד 15% מהעוברים שנדבקו יסבלו מפגיעה כלשהי.
קיים מצב נוסף, שבו אישה הרה שנדבקה בנגיף בעבר ונחשבת כ"מחוסנת", מפתחת מחלה תוך כדי הריון, עקב התעוררות הנגיף או על ידי הידבקות בזן אחר של הנגיף. הדבקה העוברית במצבים אלה קטנה בצורה משמעותית, סביב 1%-2%.
אם האשה נדבקה ב-CMV טרם ההריון, ההמלצה כעיקרון הינה להימנע מהריון בחצי שנה שלאחר ההדבקה, אולם במחקרים נמצא שהסיכוי למעבר של הנגיף לעובר נמוך ביותר גם שלושה חודשים טרם ההתעברות.
השכיחות הגבוהה של מקרים שבהם הערכת תוצאות הבדיקה הסרולוגית לנוגדני ה-CMV היא לא חד משמעית, ממחישה עד כמה אבחון של זיהום בנגיף ה-CMV באמצעות בדיקות סרולוגיות בדם האם הוא קשה ולא אמין מספיק. הדרך היחידה לזהות בוודאות הדבקה עוברית, היא על ידי דיקור מי השפיר. את הדיקור מומלץ לבצע כשישה עד שבעה שבועות לאחר איתור ההדבקה, ולאחר שבוע 22 להריון. נשים שנדבקו בסמיכות לשבוע 21-22 להריון, או בשלב מאוחר יותר של ההריון, יופנו לביצוע בדיקת מי השפיר סביב שבוע 32. לא מקובל לבצע דיקור מי שפיר בין שבוע 24-32, נוכח הסיכון ללידה מוקדמת עקב הדיקור, וסיכון ללידה של פג בשבוע צעיר, על כל הסיכונים הכרוכים בכך. זאת ללא כל קשר לנגיף ה-CMV.
טרם ביצוע הדיקור בשבוע 32 נהוג לקבל קורס צלסטון – זריקות לבשלות ריאות העובר למקרה שבו תתרחש לידה מוקדמת.
תוצאה שלילית כוזבת במי השפיר – false negative, גם כן אפשרית, באחוזים נמוכים. אולם אם העובר נדבק, ברוב המקרים הוא לא ייפגע פגיעה קשה. לאור זאת, יש מומחים שימליצו לבצע בכל מקרה סקירה אחת מכוונת סביב שבועות 30-32.
סקירות מכוונות CMV
בסקירות האולטרסאונד הרגילות בודקים את מערכות העובר לצורך תקינות אנטומית. בדרך כלל אלו שלבים מוקדמים מדי לזהות סימני הדבקה של נגיף ה-CMV.
הסקירות המכוונות מתבצעות אם בדיקת מי השפיר יוצאת חיובית לנוכחותו של נגיף ה-CMV, או במקרה שהאישה בחרה שלא לבצע דיקור מי שפיר, אך יש חשד גבוה להדבקה אימהית בנגיף במהלך ההריון, על פי סרולוגיה זיהומית.
הסקירות המכוונות מתבצעות החל משבוע 24 ומתרכזות במערכת העיכול ובעיקר במוח, בתדירות של כל שלושה, ארבעה שבועות עד הלידה.
מה בודקים בסקירות אלו?
- גודל העובר (ביומטריה עוברית)
- הגדלת כבד או טחול
- אקוגניות מוגברת של המעי
- אזורים עם הסתיידות במערכת העיכול ו/או השליה
- צלילות העדשות
- נוזל בחלל הבטן או בית החזה
- דגש רב למוח: ישנם ממצאים קטנים ביותר היכולים לתאר התהוות של הדבקה עוברית. כגון הרחבת חדרי המוח, מבנים ציסטים
- סירחות והסתיידויות בסמוך לחדרים, וכן פגיעה בחומר הלבן העוטף את החדרים ועוד.
יש לציין שמדובר באבחון המסתמך על הניסיון של הסוקר בעוברים שנדבקו בנגיף ה-CMV בכלל, ומוח העובר בפרט.
סקירות אלו מזהות כ-80%-90% מן העוברים שבסופו של דבר יתגלו כפגועים. תדירות הסקירות מבוצעות בהפרש של כל שלושה שבועות לערך.
MRI (בדיקת תהודה מגנטית) למוח העובר
בדיקת ה-MRI הנעשית לאחר שבוע 32 להריון, במקרים של הדבקת העובר בנגיף ה-CMV, או במקרה שהאם בחרה שלא לבצע בדיקת מי שפיר וידועה הדבקה אימהית על פי סרולוגיה זיהומית.
זוהי בדיקה מיוחדת לביצוע ופענוח, שאינה מתבצעת בכל בית חולים. באופן עקרוני ההמלצה היא ליטול כדור ואליום לפני ביצוע ההדמיה על מנת להפחית את תנועות העובר ולהגדיל את הסיכוי לדיוק בבדיקה. הוואליום לא הוכח כגורם לנזק עוברי וגם הבדיקה עצמה אינה מזיקה, מכיוון שהיא ללא קרינה מייננת.
כמו כל בדיקה, גם בדיקת ה-MRI יכולה לתת תוצאות חיוביות כוזבות (False positive), שיוצרות לחצים מיותרים. אולם היא חלק מפרוטוקולים מחלקתיים ובעיקרון גם כהליך מדיקולגלי.
עד כה, למרות ניסיונות ומחקרים שונים, לא נמצא טיפול יעיל בנגיף ה-CMV. יש תרופות אנטי ויראליות ממשפחות האציקלוביר, שיכולות לפגוע בנגיף, אך עדיין לא מוכח כמונע פגיעה עוברית. גם יעילות הזרקת אימונוגלובלינים (נוגדנים) לא הוכחה ועדיין נתונה במסגרת מחקר.
אחרי הלידה
לאחר הלידה תבוצע בדיקת שתן לתינוק שנולד. בדיקה זו נותנת תשובה אמינה וסופית, לשאלה האם התינוק נדבק בנגיף במהלך ההריון. התשובה מתקבלת לאחר ימים ספורים. אם התשובה חיובית, תבוצע בדיקת אולטרסאונד מוח על ידי רדיולוג מומחה בילדים, בדיקת קרקעית העין – על מנת לשלול ממצאים המתאימים לזיהום מולד, ובדיקת Bera לשמיעה, בדיקת שמיעה הבודקת את תגובת גזע המוח לגירויים קוליים.
ניתן לאבחן ילודים עם CMV לאחר לידה לפי הסימנים הבאים:
- משקל לידה נמוך עקב הפרעה בגדילה ברחם.
- היקף ראש קטן.
- צהבת.
- הפרעות בתפקודי הכבד.
- הגדלת כבד וטחול.
- דימומים תת לעור.
- פגיעה בראייה ופגיעה בשמיעה.
יש חשיבות בביצוע הבדיקות בסמיכות מירבית למועד הלידה. זאת כיוון שאם אכן מדובר בהדבקה בנגיף, יש צורך לטפל בתינוק בהקדם במקרה שמתגלים ממצאים בבדיקות, היכולים להעיד על היות התינוק סימפטומטי.
לסיכום: אם בעבר הייתה נטייה להפסיק הריון בשל זיהום ראשוני ב-CMV, כיום, לאור המחקרים האחרונים, הידע שנצבר עם השנים ושיפור ביכולת ההדמיה והייעוץ הפרהנטאלי, ההנחה היא שהרוב המוחלט של הילדים בריאים, ושגם המיעוט שנדבק, ישתפר מאוד בהמשך, תחת טיפול אנטי ויראלי.
השאירי פרטים או צרי איתנו קשר לפגישת ייעוץ
צרי איתנו קשר
צרי איתנו קשר
054-803-8709