סקירת מערכות

בדיקת אולטרהסאונד המבוצעת בשלבים המוקדמים של ההריון, בין שבוע 15 לשבוע 16, מבוצעת בגישה בטנית או ווגינאלית על פי הצורך. מטרת הבדיקה היא הערכה אנטומית של מערכות העובר על מנת לאתר מומים וסמנים היכולים לנבא הפרעות כרומוזומליות או בעיה מבנית בעובר. באמצעות הבדיקה ניתן לאתר מעל 75% מהמומים הקיימים.

למעט הערכה האנטומית נבדקים מדדי הגוף, כמות מי השפיר, מיקום השלייה ואורך תעלת הצוואר הנחשב כמדד מנבא ללידה מוקדמת.

יתרון הסקירה המוקדמת הוא בזיהוי והערכה של מומים מבניים וסמנים רכים (ממצאים המחשידים להפרעות כרומוזומליות) בשלב מוקדם של ההריון, המאפשר לקבל החלטות בנוגע להמשך ניהול ההריון. ניתן לבצע בדיקות נוספות להמשך בירור כגון דיקור מי שפיר במידה והודגמו ממצאים חריגים.

בסיום הבדיקה ניתן לקבל צילומים של העובר בתלת מימד ו –DVD של מהלך הבדיקה.

בדיקת אולטרהסאונד שמטרתה לאבחן מומים אנטומים בעובר, מתבצעת בין שבוע 22 לשבוע 24, לרוב מבוצעת בגישה בטנית, לעיתים נשתמש בגישה הווגינאלית על מנת להדגים איברים ברזולוצייה טובה יותר.
בסקירה המאוחרת יבחנו שוב מערכות העובר שנבחנו בסקירה המוקדמת על מנת לוודא שהתפתחותם תקינה. בנוסף ייבחנו איברים אשר התפתחותם ממשיכה עד השלבים האחרונים של ההריון כגון מוח העובר, איבר זה ממשיך להתפתח ולהשתנות עד סוף ההריון. כמו כן ייבחנו גודל העובר, אורך העצמות הארוכות ואורך תעלת צוואר אשר מהווה מדד המנבא לידה מוקדמת.
הבדיקה מומלצת גם לנשים שביצעו את הסקירה המוקדמת על מנת לוודא שלא התפתחו מומים מולדים במהלך ההריון. גילוי של מום מצריך אבחון מדויק, התייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום וקבלת החלטה על המשך ההיריון ואופן המעקב.

בדיקת אולטראסאונד המתבצעת בין שבוע 30 לשבוע 32. זהו שלב מתקדם בהיריון ויש ממצאים שעלולים להתגלות רק בשלב זה כגון: גמדות, עצירה בהיקף הראש, הרחבה של חדרי מוח בעקבות זיהום ועוד.
בדומה לשאר הסקירות גם בסקירה זו מתבצעת סריקה של כל איברי העובר ומערכות העובר, כאשר בדרך כלל חדרי המוח ומבנה הכליות נסרקים ביתר תשומת לב, כמו כן, נסרקת מערכת השתן והמעיים של העובר.